<h1>כל בו הלכ' קריאת התורה סימן כ'</h1>
<h2>דף כד:</h2>
ובשבת וראש חדש כתב הר"ם ז"ל שמזכירין ענין היום בברכ' זו כדרך שמזכירים בתפלה. ויש אומרים שחותמין בה מקדש השבת ישר' וראשי חדשים. וכן פסק הריא"ף ז"ל והביא ראיה מדאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בחמש תפלות הכא נמי מאחר שנתחייב בהפטרה מזכיר בה של ראש חדש וכתב שאין הלכתא כרב גדל דאמר ראש חדש שחל להיות בשבת המפטיר בנבי' אין צריך להזכיר של ראש חדש שאלמלא שבת אין נביא בראש חדש. וכתב עליו הר"ז ז"ל דאין נראין דברי הרב ז"ל דהא טעמא דרבי יהושע בן לוי יום הוא שנתחייב בה' תפלות כלומר מתוך שנתחייב בארבע תפלות נתחייב אף בחמשה ואלו נביא בראש חדש ליכא כלל הלכך לא מדחי' ההי' דרב גדל משום הא דרבי יהושע בן לוי דהא טעמא לחוד והא טעמא לחוד ע"כ. ורבינו ת"ם ז"ל כתב והלכה כרב גדל והלכתא כר' יהושע בן לוי כדאמרי' בגמרא ליכא לדחויי' ולפיכך זה הוא דאמרינן בגמרא לית הילכתא ככל הני שמעתא לאו אדרב גדל קאי ועל כן פשט המנהג בעיר נרבונ' שלא להזכיר דראש חדש בברכ' ההפטרה לשבת וראש חדש. ובגמרא מייתי יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה צריך להזכיר מעין המאורע ויש מגיהין בספרים יום הכפורים שחל להיות בשבת וכו' משום דקשיא היכן מצינו הפטרה במנחה בשבת והא תנן במסכ' מגילה [כ"א ע"א] במנחה בשבת קורין שלש' בתורה ואין מפטירין בנביא וזה נשאל לפני רבינו האיי ז"ל והשיב כי מקומות יש מנהגים חלוקים ועדיין יש בפרס ומדי ההפטרות ידועות בשבת במנחה.
